פסק-דין בתיק ת"א 176652/09

כללי

התובעים, דליה ועמית לוי, ביקשו לרכוש נכס ביישוב לוטם שבגליל המערבי, ופנו לנתבעת 1, הלה הנדסה בנייה ויזום (1998) בע"מ (להלן:" הלה"), שהיא חברה יזמית, ששיווקה בזמנים הרלוונטיים לתביעה, את פרוייקט ההרחבה בישוב לוטם (להלן: " הישוב"), וכן את עבודות פיתוח התשתיות הציבוריות בישוב.

הנתבע 2, רפאל אלאלוף (להלן: " הנתבע"), הינו מנהל  הלה ובעליה.

במהלך חודש אפריל 2005 הגיעו התובעים למשרדי המכירות של הנתבעת ביישוב, שם קיבלו הסברים ראשונים לגבי האפשרויות השונות העומדות לרשותם, ביחס לרכישת מגרש ובניית הבית.

בסיום מספר פגישות ומשא ומתן, נחתמו ביום 22.5.05 שני הסכמים:

האחד, חוזה לפיתוח תשתיות ציבוריות (להלן: "הסכם עבודות ציבוריות")

והשני, חוזה לביצוע עבודות לפיתוח פנים מגרש (להלן: " הסכם הפנים").

עוד יצויין שביום 10.10.05 נחתם על ידי הצדדים הסכם להחלפת מגרש.

 הלה הציעה לתובעים הנחה בסך של 50,000 ש"ח אם יתקשרו עמה בהסכם שלישי - לבניית ביתם; הסכם זה לא נקשר בין הצדדים, והתובעים בנו ביתם באמצעות צד שלישי, ונכנסו לגור בישוב בחודש דצמבר 2009.

טוענים התובעים שהתקשרותם עם הנתבעת בשני הסכמים יחדיו נחתמו אגב הטעייה, והסתרה של עובדות מהותיות מטעם הנתבעים, שנתנו להם להבין שהחתימה של שני ההסכמים צוותא חדא, מהווים תנאי הכרחי לקבל הפנייה לוועדת הקבלה ליישוב, בעוד שעל פי הנחיות מנהל מקרקעי ישראל (להלן: " ממ"י") תנאי לקבלת ההפניה לוועדת הקבלה היא בחתימה על הסכם עבודות ציבוריות בלבד.

לאור זאת, ובמצב דברים זה עתרו התובעים בתובענה לביטול הסכם הפנים, ואף עתרו לחייב את הנתבעים להשיב להם את הסכום של 183,159 ש"ח בגין פיתוח הפנים;

בנוסף, עתרו התובעים לחייב את הנתבעים בסכום של 50,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, טרחה והטרדה; וכן בסך של 65,910 ש"ח בגין שכר דירה אותו שילמו התובעים לצורך שכירות דירה למגורים ושכירות עסק ולאחסון ביתי מיום 22.5.07 ועד למסירת עבודות הפיתוח כדין וכנדרש בפועל.

כמו כן, תבעו לחייב את התובעים בסכום של 2,535 ש"ח לחודש, בגין כל חודש שכירות מיום הגשת התביעה ואילך ועד לסיום המלא של התשתיות הציבוריות, וכן תבעו לבטל כל תנאי בהסכם עבודות ציבוריות אשר יש בו - לטענתם - קיפוח התובעים, ולהורות לנתבעים לסיים לאלתר ובתקופה קצובה את עבודות פיתוח התשתיות הציבוריות באופן מלא.

כבר עתה יצוין שהסעד האחרון אינו רלוונטי עוד לאור אישור התובעים כי התמלא הלכה למעשה לאחר הגשת התביעה (ראו סעיף 57 (ד) לסיכומי התובעים).

הנתבעת מצדה, הגישה ביום 6.12.09 תביעה כספית כנגד התובעים על סך 57,144 ש"ח (ת.א. 6789-12-09), מאחר ולטענתה התובעים לא שילמו את מלוא התמורה על פי הסכם העבודות הציבוריות בסך של  7,144 ש"ח. במצב דברים זה הדבר אף מהווה הפרה יסודית של ההסכם המזכה את הנתבעת בפיצוי מוסכם בסך של 50,000 ש"ח, שגם הוא נתבע ועל פי המוסכם הנתבעת רשאית לעכב את ביצוע העבודות במועד הזהה למועד האחרון בתשלום.

הדיון בשתי תביעות אלה יהא במסגרת פסק דין זה.

דיון והכרעה

השאלה המרכזית הראשונה שיש לדון בה - ובשלב מאוחר יותר נקיש גם למשמעויות התשובה שתינתן לה - היא, האם ההסכמים שנחתמו על ידי התובעים נחתמו אגב הטעייה או כפייה.

המשא ומתן - האם נוהל בתום לב